רשתית העין (Retina) היא הרקמה המצפה את הדופן האחורית של גלגל העין. באמצעות מיליוני תאי עצב וקולטני אור (פוטורצפטורים), היא קולטת מידע ויזואלי מהסביבה ומעבירה אותו למוח.
היווצרות של קרע ברשתית (Retinal Tear) פוגעת בתפקוד התקין של קולטני האור, אך הסכנה החמורה ביותר היא היפרדות מוחלטת של הרשתית (Retinal Detachment).
כדי להימנע מהסיבוך מסכן הראייה הזה, חשוב להגיע בהקדם לאבחון וטיפול אצל רופא עיניים מומחה לרשתית, אך לא פחות חשוב מכך - להקפיד על מספר הנחיות לקידום החלמה מיטבית.
בשורות הבאות נפרט תחילה על הגורמים, התסמינים ודרכי הטיפול בקרע ברשתית, ובהמשך נתמקד בהוראות לתקופת ההחלמה.
ממה נגרם קרע ברשתית ואיך זה מתבטא?
במרבית המקרים, הקרע ברשתית נוצר בתהליך טבעי המכונה "היפרדות זגוגית העין" (PVD).
עם השנים, זגוגית העין, הג'לי השקוף שממלא את גלגל העין, הולך ומתכווץ עד לניתוקו מהרשתית.
בחלק מהמקרים הזגוגית "נדבקת" לנקודה מסוימת ברשתית, וכאשר היא נסוגה נוצרת תנועת משיכה חזקה שלעיתים קורעת את הרשתית.
גורמי סיכון לקרע ברשתית
לרוב קרע ברשתית קורה ללא גורמי סיכון מיוחדים. אנחנו יודעים שטראומה באזור הפנים והעיניים היא גורם סיכון לתופעה.
אנשים שעברו בעבר ניתוחי עיניים לתיקון גלאוקומה (Glaucoma) או קטרקט (Cataract), וכן אנשים בעלי נטייה גנטית מולדת לרשתית מנוונת ודקה או מתוחה מהרגיל (Lattice Degeneration), או קצרי רואי (Myopia) עם מספר גבוה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח קרעים ברשתית.
גיל מבוגר מהווה גורם סיכון משמעותי נוסף, כאשר התופעה נפוצה במיוחד אצל אנשים שחצו את גיל 50. הסיכון גובר אצל מי שסובלים מקוצר ראייה חמור, מחלת הסוכרת ודלקות תוך-עיניות.
קיימת סבירות של 10% עד 15% שקרע או היפרדות רשתית בעין אחת תתפתח בהמשך גם בעין השנייה.
תסמינים של קרע ברשתית
הסימפטומים האופייניים של קרע ברשתית כוללים הופעה פתאומית של הבזקי אור (Photopsia) ונקודות צפות (Floaters) בשדה הראייה.
במידה ומתרחש דימום בזגוגית או שהקרע מתחיל להתפתח להיפרדות רשתית, הסימנים המובהקים הם טשטוש, עיוות וירידה בחדות הראייה, ואף כיסוי חלקי של שדה הראייה.
איך מאבחנים ומטפלים בקרע ברשתית?
תהליך האבחון כולל תשאול בעל פה לגבי התסמינים וההיסטוריה הרפואית ובדיקת עיניים לבחינת מצב הרשתית. לפעמים יידרשו גם בדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד וצילומי עיניים.
הטיפול הנפוץ ביותר בקרע ברשתית נעשה באמצעות לייזר המכונה "פוטוקואגולציה" (Laser Photocoagulation), ובדרך כלל מבצעים אותו מיד לאחר האבחון.
במהלך הטיפול בלייזר, מסייעים לאיחוי הקרע באמצעות צריבה מבוקרת של השוליים, תוך הדבקת הרשתית לקיר האחורי של גלגל העין.
במקרים מסוימים, יהיה צורך לבצע ניתוח בשם ויטרקטומיה (Vitrectomy), במהלכו כורתים את הזגוגית ומסייעים לתיקון הקרע באמצעות החדרת בועית גז מיוחדת.
לעיתים, יהיה ניתן להסתפק בטיפול שמרני ומעקב, אך ברוב המכריע של המקרים יהיה צורך בטיפול אקטיבי.
למה ניתן לצפות בתקופת ההחלמה מטיפול לייזר?
הטיפול בקרע ברשתית באמצעות לייזר כרוך בתקופת החלמה קצרה ופשוטה יחסית.
הפרוצדורה מתבצעת לרוב בצורה אמבולטורית, ללא אשפוז ובהרדמה מקומית. בדרך כלל החזרה לשגרה היא מיידית.
בימים הראשונים שלאחר הטיפול ייתכנו תופעות זמניות וחולפות כמו אי-נוחות, יובש, תחושה של חול או גוף זר בעין וטשטוש ראייה. ניתן להקל על התסמינים הללו באמצעות תחליפי דמעות.
כדי למקסם את הפרוגנוזה, חשוב להיות עם היד על הדופק לאחר ההליך, לבצע מעקבים תדירים לזיהוי מוקדם של סימנים מחשידים ולעקוב באדיקות אחר הוראות השחרור.
אפקט הטיפול מתקבל בהדרגה לאורך שבועיים עד ארבעה שבועות, במהלכם לא צפוי שינוי או שיפור בראייה. עד התייצבות הצלקות, עדיין נמצאים בסיכון להיפרדות רשתית, ומכאן חשיבות המעקב וניטור מצב הראייה.
סימני אזהרה שמחייבים בדיקת רופא בהקדם
במידה ומופיעות הפרעות ראייה שהחמירו או לא הופיעו לפני כן, יש לגשת בהקדם האפשרי לבדיקה.
הסימן המחשיד ביותר הוא אם מתרחשת התדרדרות פתאומית של הראייה המרכזית, עם הופעת הבזקי אור חוזרים ונשנים, נקודות שחורות מרובות וצמצום של שדה הראייה.
החמרה פתאומית שכזו עלולה להעיד על הישנות הקרע או היפרדות רשתית, ועל כן היא מחייבת בדיקה ללא דיחוי.
הנחיות נוספות לאחר ניתוח לתיקון קרע ברשתית
בימים הראשונים לאחר הטיפול בלייזר, יש להקפיד על מנוחה ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת מאוד, בעיקר כזו הכוללת טלטול של הראש והרמת משאות כבדים.
במרבית המקרים יהיה ניתן לחזור לתפקוד מלא כולל לעבודה מיד למחרת הטיפול.
ביום הטיפול והשחרור אסור לנהוג, ועל כן חשוב להגיע עם מלווה. בהמשך, אפשר לנהוג ככל שהראייה מאפשרת זאת, בכפוף להנחיית רופא העיניים המטפל.
מעבר לכך, ניתן לשוב לפעילות שגרתית מלאה ללא שינוי משמעותי בהרגלים.
