טיפול לייזר לתיקון קרעים ברשתית (Laser Retinopexy) הוא פרוצדורה רפואית זעיר-פולשנית שמיועדת למנוע היפרדות רשתית ועיוורון.
רשתית העין (Retina) אחראית על קליטת קרני האור והעברת המידע הוויזואלי מהעולם החיצוני להמשך עיבוד באזורים מסוימים במוח.
קרע ברשתית (Retinal Tear) הוא מצב חירום רפואי שמצריך טיפול דחוף, שכן הוא עלול להסתבך לכדי היפרדות רשתית (Retinal Detachment) ולסכן באופן ממשי את הראייה. במצב כזה, נוזלים מזגוגית העין זולגים דרך הקרע ומפרידים את הרשתית מהדופן האחורית, מה שמצריך ניתוח בהול ומורכב.
הטיפול הסטנדרטי והאפקטיבי ביותר לתיקון קרע ברשתית ומניעת היפרדות נעשה כאמור בלייזר, ומתבצע על ידי כירורג עיניים מומחה למחלות רשתית.
המאמר הבא יפרט תחילה על התסמינים שעלולים להעיד על היווצרות הקרע, כיצד מתבצע תהליך האבחון ומהי הפרוגנוזה. בהמשך, נדון בהיבטים הקליניים של טיפולי הלייזר, לרבות מהו מהלך הטיפול, מתי מבצעים אותו ואילו סיכונים כרוכים בטיפול לעומת באי-טיפול.
איך נדע לזהות שקיים קרע ברשתית?
הסימנים הנפוצים שעשויים להעיד על קרע ברשתית כוללים ראיית הבזקי אור פתאומיים ונקודות שחורות. בדרך כלל המטופלים מגדירים זאת כראיית מעין "ברקים", "כוכבים" או "זבובים", בעיקר בלילה, בזמן החשכה ובעת עצימת העיניים.
במצב של קרע מתקדם או כאשר היפרדות הרשתית כבר החלה, עלולים לחוות הפרעות משמעותיות בשולי שדה הראייה. לרוב מתארים זאת כמעין "וילון" או "מסך" שמתחיל מהצד, מלמטה או מלמעלה ומתפשט לכיוון מרכז הראייה.
מדובר בסימני אזהרה מובהקים המחייבים הגעה בדחיפות לרופא עיניים מומחה לרשתית. חשוב לציין שהקרעים לא מלווים בכאבים ואף עלולים להתפתח בצורה א-סימפטומטית, מה שעלול לעכב את האבחון והגילוי המוקדם.
אבחון ופרוגנוזה
האבחון מתחיל מתשאול מקיף אודות ההיסטוריה הרפואית (האישית והמשפחתית) והסימפטומים הנוכחיים, כדי לקבל תמונה רחבה ולהבין האם הרקע הרפואי והתסמינים אכן אופייניים לקרע ברשתית.
מיד לאחר מכן, תתבצע בדיקת עיניים עם טיפות להרחבת אישונים ומכשיר האופתלמוסקופ, המאפשר לסרוק את קרקעית העין, כמו גם בדיקת מצב הרשתית באמצעות עדשות אופטיות ומנורת סדק. לעיתים יהיה צורך גם בצילומי רשתית. במידה וקיים דימום, יש לבצע אולטרסאונד עיני.
ללא טיפול מתאים, הקרע עלול להוביל להיפרדות רשתית שמסכנת בעיוורון בלתי הפיך. במקרים של קרע שטרם התפתח להיפרדות, אחוזי ההצלחה של טיפול בלייזר במניעת הסיבוך עומדים על בין 90% ל-95%.
זיהוי וטיפול מוקדם משפרים את הפרוגנוזה, ועל כן מומלץ להקפיד על בדיקות עיניים שגרתיות לאיתור הבעיה מבעוד מועד. חשוב לדעת שהפרוצדורה לא משפיעה על איכות הראייה, והחזרה לשגרה תתאפשר לרוב מיידית.
כיצד מתבצע תיקון קרע ברשתית בלייזר?
בשלב הראשון, מזליפים טיפות מאלחשות לעין, מושיבים את המטופל על כיסא הטיפולים מול מכשיר הלייזר, ומניחים עדשה מיוחדת לקיבוע העין ולשיפור זווית החדירה של קרני הלייזר.
בשלב הבא, מבצעים צריבה וצילוק מבוקרים של הרקמות העדינות שבשולי הקרע, על מנת להלחים את השוליים ולהצמיד בחזרה את רקמת הרשתית לקיר האחורי של גלגל העין. הצלקות יתחזקו ויתייצבו בתהליך הדרגתי שאורך בין עשרה ימים לשבועיים.
מטרת הטיפול היא למעשה למנוע חדירת נוזלים מהזגוגית אל מתחת לרשתית, ולכן מדובר במידה רבה בניתוח למניעת היפרדות רשתית. הפרוצדורה אורכת כמספר דקות בלבד, והיא נחשבת כאמור לבטוחה ואפקטיבית ביותר.
האם תמיד ניתן לטפל בקרע באמצעות לייזר?
לא תמיד, אך במרבית המקרים לייזר יהיה הטיפול המועדף, ולרוב הוא יתבצע בסמוך לאבחון או אפילו באותו יום.
בקרעים חמורים במצב מתקדם או כאשר היפרדות הרשתית כבר החלה, נעזרים לעיתים בטיפול בהקפאה המכונה "קריופקסיה" (cryopexy) ואף בניתוח ויטרקטומיה (Vitrectomy) להסרת הזגוגית ואיחוי הרשתית עם בועית גז.
מהם הסיכויים והסיכונים שכרוכים בטיפול בלייזר?
טיפול לייזר לתיקון קרע ברשתית הוא הליך נפוץ שנחשב לבטוח ובעל שיעורי הצלחה גבוהים, לצד שיעור סיבוכים נמוך מאוד.
בטווח הזמן המיידי לאחר הטיפול עלולים לחוות תופעות לוואי זמניות כמו כאבים וחוסר נוחות, גירוי ואודם בלחמית, רגישות מוגברת לאור וסנוור יתר, וכן איכות ראייה ירודה.
ברוב רובם של המקרים, התופעות הללו יגיבו לטיפול מקומי עם טיפות עיניים או יחלפו מעצמן כעבור זמן קצר אף ללא טיפול. במיעוט המקרים, עלולים להתפתח סיבוכים שיצריכו התערבות ניתוחית חוזרת.
כך למשל, קיים סיכון בשיעור של כ-5% עד 10% להיווצרות של קרעים חדשים באזורים אחרים ברשתית.
סיבוכים נדירים נוספים כוללים דימומים ברשתית והתפתחות של שכבת קרום באזור המקולה במרכז הראייה, לרוב עקב תגובה דלקתית לקרני הלייזר.
נדגיש שוב שהסיכון הגדול ביותר כרוך דווקא באי-טיפול, שכן בהיעדר טיפול הולם קרע סימפטומטי יגרום בסבירות גבוהה להיפרדות רשתית ועיוורון.
