קטרקט
קטרקט הוא מצב שכיח בו העדשה הטבעית של העין, שבאופן טבעי היא שקופה, הופכת לעכורה. התהליך מתרחש בהדרגתיות כתוצאה מהזדקנות החלבונים בעדשה, מה שגורם לטשטוש הראייה ולשינוי באיכותה. במצב של הפרעה לשגרה היומיומית ניתן לטפל בקטרקט באמצעות ניתוח קצר שבו מתבצעת החלפת העדשה העכורה בעדשה מלאכותית המותאמת למטופל.
מהם הגורמים לקטרקט?
קטרקט מתפתח בעיקר כתוצאה משינויים טבעיים הקשורים להזדקנות העין. סביב גיל 40, החלבונים בעדשת העין מתחילים להתפרק ולהתקבץ יחד, תהליך שגורם לעכירות העדשה. למרות שהתהליך מתחיל בגיל זה, רוב האנשים לא יחוו סימפטומים משמעותיים עד גיל 60 ומעלה.
מחקרים מצביעים על מספר גורמי סיכון רפואיים להתפתחות קטרקט, ביניהם סוכרת, שימוש ממושך בתרופות סטרואידיות וניתוחי עיניים קודמים. כמו כן, מחלות עיניים מסוימות כמו רטיניטיס פיגמנטוזה או דלקת הענבייה עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות קטרקט.
גורמים סביבתיים משחקים גם הם תפקיד בהתפתחות הקטרקט. חשיפה ממושכת לקרינת UV מהשמש, עישון, צריכת אלכוהול מוגברת וחשיפה לכימיקלים תעשייתיים וחומרי הדברה - כל אלה עלולים להגביר את הסיכון. חשיפה לקרינה, למשל במהלך טיפולי הקרנות בחלק העליון של הגוף, מהווה גם היא גורם סיכון משמעותי.
היסטוריה משפחתית של קטרקט מעלה את הסיכון להתפתחות קטרקט. מחקרים מראים שמוטציות גנטיות מסוימות עלולות להפוך את העדשה לפגיעה יותר לגורמי נזק סביבתיים. ארגון הבריאות העולמי מדגיש שהבנת הגורמים התורשתיים חשובה במיוחד לזיהוי אוכלוסיות בסיכון.
למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין את התפתחות הקטרקט, ניתן להאט את התפתחותו על ידי הגנה על העיניים מהשמש, הפסקת עישון, הגבלת צריכת אלכוהול, תזונה מאוזנת העשירה בפירות וירקות וטיפול נכון במחלות רקע. חשוב במיוחד להקפיד על בדיקות עיניים תקופתיות לאיתור מוקדם ומעקב אחר התפתחות הקטרקט.
קטרקט תסמינים
הסימנים הראשונים של קטרקט עשויים להיות עדינים ולהתפתח בהדרגה לאורך זמן. בשלבים הראשונים, ייתכן שלא תבחינו בשינויים בראייה, אך עם התקדמות המחלה, תוכלו להבחין במספר תסמינים אופייניים.
התסמינים השכיחים ביותר כוללים ראייה מטושטשת או עכורה, כאילו אתם מביטים דרך חלון מכוסה אדים או אבק. רבים מדווחים על רגישות מוגברת לאור וסנוור, במיוחד בנהיגת לילה, כאשר אורות הרכבים הנגדיים יוצרים הילה או קרניים מסביבם. צבעים עשויים להיראות דהויים או צהובים יותר מהרגיל. וחלק מהמטופלים מדווחים על קושי בקריאה של אותיות קטנות.
תסמינים נוספים כוללים קושי בראיית לילה, צורך בתאורה חזקה יותר לקריאה ושינויים תכופים במרשם המשקפיים. לעיתים מופיעה גם ראייה כפולה בעין אחת. לפי נתוני המכון הלאומי לבריאות העין בארה"ב (NEI), חשוב לפנות לבדיקת עיניים מקיפה גם אם מופיע רק אחד מהתסמינים הללו.
אבחון קטרקט
אבחון קטרקט מתבצע על ידי רופא עיניים במסגרת בדיקת עיניים מקיפה. הבדיקה מתחילה בתשאול מפורט לגבי ההיסטוריה הרפואית שלכם והתסמינים שאתם חווים, במיוחד שינויים שחלו בראייה לאורך זמן. חשוב לציין אם יש לכם מחלות רקע כמו סוכרת או גלאוקומה ואם יש היסטוריה משפחתית של בעיות עיניים.
הרופא יתחיל בבדיקת חדות הראייה שלכם באמצעות לוח סנלן - הלוח המוכר עם האותיות בגדלים שונים. לאחר מכן יבדק הלחץ התוך-עיני להערכת הסיכון לגלאוקומה. בשלב הבא, מטפטפים טיפות להרחבת האישונים, המאפשרות בחינה מעמיקה של העדשה והרשתית.
השלב המרכזי בבדיקה מתבצע באמצעות מכשיר הסליט-למפ (מנורת סדק), המאפשר לרופא לבחון בהגדלה משמעותית את מבנה העין הקדמי, כולל הקרנית והעדשה. הבדיקה כוללת גם הערכה של קרקעית העין, מצב הרשתית ועצב הראייה. במקרים מסוימים, יתכן שיידרשו בדיקות נוספות כמו טופוגרפיה של הקרנית או בדיקת OCT לצורך הערכה מדויקת יותר של מצב העין ותכנון הטיפול המתאים.
מהי תדירות בדיקות העיניים המומלצת? המכון הלאומי לבריאות העין האמריקאי ממליץ על בדיקת עיניים מקיפה כל 2-4 שנים בגילאי 40-54, כל 1-3 שנים בגילאי 55-64 וכל שנה עד שנתיים מגיל 65 ומעלה. עם זאת, מטופלים עם גורמי סיכון כמו סוכרת, היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים, או אלו הנוטלים תרופות סטרואידיות באופן קבוע, נדרשים לבדיקות תכופות יותר. אבחון מוקדם של קטרקט או מחלות עיניים אחרות מאפשר טיפול בזמן ומונע סיבוכים מיותרים. חשוב להתייעץ עם רופא העיניים שלכם לגבי תדירות הבדיקות המתאימה למצבכם האישי
מהו הטיפול בקטרקט? מתי צריך ניתוח קטרקט?
הטיפול היחיד לקטרקט הוא ניתוח קטרקט להסרתו והחלפת העדשה העכורה בעדשה מלאכותית שקופה. עם זאת, לא תמיד יש צורך בניתוח מיידי. בשלבים המוקדמים, כאשר השפעת הקטרקט על הראייה מינימלית, ניתן להסתפק בפתרונות פשוטים כמו שינוי מרשם המשקפיים, שימוש בתאורה חזקה יותר או שימוש בזכוכית מגדלת לקריאה.
האקדמיה האמריקאית לאופתלמולוגיה (AAO) קובעת כי הזמן המתאים לניתוח הוא כאשר הקטרקט מפריע לפעילויות היומיום של האדם, כגון נהיגה, קריאה או צפייה בטלוויזיה. ההחלטה על עיתוי הניתוח היא אישית ותלויה במידת ההפרעה לאיכות החיים שלכם.
חשוב לדעת שאין סיבה למהר לניתוח אם הקטרקט אינו מפריע לתפקוד היומיומי. על פי רוב, המתנה לניתוח לא תזיק לעין ולא תקשה על ביצוע הניתוח בעתיד. ההחלטה הסופית צריכה להתקבל בשיתוף עם רופא העיניים המטפל.
ניתוח קטרקט
ניתוח קטרקט הוא אחד הניתוחים הבטוחים והנפוצים ביותר בעולם הרפואה המודרנית. שיעורי הצלחת הניתוח גבוהים במיוחד - רוב מוחלט של המנותחים חווים שיפור משמעותי בראייה. במהלך הניתוח, שנמשך על פי רוב כ-15-20 דקות, המנתח מסיר את העדשה העכורה ומחליף אותה בעדשה מלאכותית שקופה. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים, כאשר במהלכו מוסיפים חומר הרדמה מקומי.
הטכניקה המקובלת כיום נקראת פאקואמולסיפיקציה, בה מבוצע חתך זעיר בקרנית בגודל של כ-2.2 מ"מ. דרך חתך זה, מוחדר מכשיר המפעיל גלי אולטרסאונד לריסוק העדשה העכורה. החלקיקים המרוסקים נשאבים בו-זמנית ולאחר מכן מוחדרת עדשה מלאכותית מקופלת דרך אותו חתך זעיר.
בסיום הניתוח, החתך הזעיר בדרך כלל נסגר מעצמו ללא צורך בתפרים. בשלב האחרון מוזרקת אנטיביוטיקה למניעת זיהומים והמטופל מועבר להתאוששות קצרה.
הכנות לפני הניתוח
ההכנה הנכונה לניתוח קטרקט חיונית להצלחתו. לפני הניתוח, יבצע הרופא סדרת בדיקות מקיפה הכוללת מדידת אורך העין וקמירות הקרנית באמצעות בדיקת ביומטריה. מדידות אלו חיוניות לחישוב העוצמה המדויקת של העדשה המלאכותית שתושתל במהלך הניתוח.
חשוב להגיע למפגש עם המנתח עם רשימה מפורטת של כל התרופות שאתם נוטלים באופן קבוע, כולל ויטמינים ותוספי תזונה. לרוב, המנתח ימליץ להמשיך בשגרת הטיפול הרגילה, במיוחד בתרופות למחלות כרוניות.
יום לפני הניתוח חשוב להתרחץ היטב ולהימנע משימוש באיפור או קרמים באזור העיניים. מכיוון שרוב ניתוחי הקטרקט מתבצעים בהרדמה מקומית, אין צורך בצום. עם זאת, אם הניתוח מתוכנן בהרדמה כללית, יש לצום כשש שעות לפני ההליך.
ביום הניתוח תקבלו טיפות להרחבת האישונים וטיפות אלחוש. חשוב להגיע עם מלווה שיוכל להסיע אתכם הביתה לאחר הניתוח. הביאו איתכם סיכום מידע רפואי מהרופא המטפל שם מפורטות מחלות הרקע, רשימת התרופות שאתם נוטלים באופן קבוע ואו רגישויות שונות.
מה קורה במהלך ניתוח קטרקט?
ניתוח קטרקט הוא הליך מדויק ויעיל הנמשך על פי רוב כ-15-20 דקות. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים.
תחילה, המנתח יוצר חתך זעיר בקרנית, בגודל של כ-2.2 מ"מ. דרך חתך זה, מוחדר מכשיר פאקואמולסיפיקציה המפעיל גלי אולטרסאונד לריסוק העדשה העכורה. במהלך הריסוק תשמעו צלילים נמוכים ונעימים המופקים על ידי המכשיר.
לאחר שהעדשה העכורה מרוסקת ונשאבת במלואה, מוחדרת עדשה מלאכותית מקופלת דרך אותו חתך זעיר. העדשה נפתחת ומתפרשת למקומה בתוך קופסית העדשה המקורית. בסיום הניתוח, החתך הזעיר בדרך כלל נסגר מעצמו ללא צורך בתפרים והמנתח מזריק אנטיביוטיקה למניעת זיהומים.
שיטות ניתוח קטרקט
כיום מבוצעים ניתוחי קטרקט בשתי שיטות עיקריות: הניתוח המסורתי וניתוח בשילוב לייזר. השיטה המסורתית והנפוצה ביותר היא פאקואמולסיפיקציה, בה מבוצע חתך זעיר בקרנית, דרכו מוחדר מכשיר אולטרסאונד המרסק את העדשה העכורה ושואב אותה.
ניתוח קטרקט בלייזר הוא גרסה מתקדמת של הניתוח המסורתי, המשלבת טכנולוגיית לייזר פמטוסקנד מדויקת בחלק משלבי הניתוח. בשיטה זו, הלייזר מבצע את החתכים ומרכך את העדשה העכורה לפני הסרתה. היתרונות העיקריים הם דיוק מוגבר בביצוע החתכים, הפחתת אנרגיית האולטרסאונד הנדרשת ופוטנציאל לשיפור בדיוק מיקום העדשה המושתלת.
למרות היתרונות הטכנולוגיים של ניתוח בלייזר, מחקרים קליניים טרם הוכיחו עדיפות משמעותית על הניתוח המסורתי. הבחירה בשיטת הניתוח תלויה במצב העין הספציפי, ניסיון המנתח והעדפות המטופל.
סוגי עדשות בניתוח קטרקט
מניסיון רב שצברתי בניתוחי קטרקט בכל סוגי העדשות, אני יודע להעיד כי ישנה חשיבות גדולה לשלב הייעוץ בטרם הניתוח, על מנת להתאים בצורה מדוייקת ואישית את העדשה המתאימה לכל מטופל.
ריכזתי כאן עבורכם פירוט נרחב בנוגע לסוגי העדשות הקיימים כיום:
עדשות חד-מוקדיות (מונופוקאליות): כיום, עדשות אלו מושתלות ברוב בניתוחי הקטרקט בעולם והן מתקנות את הראיה לרחוק או לקרוב בהתאם להחלטת המטופל ובייעוץ המנתח.
שיטת מונוויז'ן: בשיטה זו, מושתלת עדשה חד מוקדית בכל עין, אך עם מוקד שונה: עין אחת מותאמת לראייה למרחק והשנייה לראייה לקרוב. המוח מתרגל לראייה זו יחסית מהר, מה שמאפשר טווח ראייה רחב יותר ללא משקפיים. עדשות חד מוקדיות מפחיתות את התלות במשקפיים אך לא את הצורך במשקפיים.
עדשות מולטיפוקליות: מאפשרות ראייה חדה במספר מרחקים. האור מתחלק (בקירוב) ל-50% למרחק, 25% ראיית ביניים (מחשב) ו-25% לקרוב. חשוב לציין שעדשות אלו שונות מהעדשות המולטיפוקליות שאתם מכירים במשקפיים. עדשות אלו מפחיתות גם את הצורך וגם את התלות במשקפיים, אך עלולות לגרום להילות או סנוור בלילה והן לא מתאימות לכל המטופלים. יש לבצע הערכה קפדנית על מנת להחליט אם אתה מתאים לעדשה מסוג זה.
עדשות טוריות: מתקנות את הצילינדר (אסטיגמציה) בנוסף לקטרקט, מפחיתות את הצורך במשקפיים לראייה למרחק. חשוב לציין שאין קשר ישיר בין הצילינדר במשקפיים לצורך בעדשה טורית בניתוח. עדשה טורית מושתלת לפי נתונים אנטומיים של העין ובמיוחד הקרנית. אם יש צורך בעדשה טורית, איכות הראיה לאחר הניתוח טובה יותר במקרה והושתלה.
עדשות מתכווננות: מאפשרות שינוי מיקוד בדומה לעדשה טבעית. עדשות אלו לא זמינות בשימוש קליני והטכנולוגיה הזו עדיין במחקר.
עדשות להארכת עומק המיקוד EDOF : עדשות אלו חדשות יחסית בשוק. בדומה לעדשות מולטיפוקליות, הן מאפשרות ראיה לרחוק ולקרוב, אך בטכנולוגיה השונה מעדשות מולטיפוקליות. האור בעדשה זו 'נמרח' על פני ספקטרום הראיה ולא מחולק באופן חד כמו עדשות מולטיפוקליות.
קיימות גם עדשות היברידיות המשלבות תכונות של מספר סוגי עדשות. הבחירה תלויה בצרכי הראייה של המטופל, מצב העין, ושיקולים רפואיים.
סיכונים וסיבוכים בניתוח קטרקט
למרות שניתוח קטרקט נחשב לאחד הניתוחים הבטוחים ביותר ברפואה המודרנית, כמו בכל הליך כירורגי, קיימים מספר סיכונים אפשריים.
הסיבוך החמור ביותר, אם כי נדיר ביותר, הוא זיהום תוך-עיני. זיהום כזה עלול לגרום לאובדן ראייה אם לא מטופל מיד. סיבוך נדיר נוסף הוא היפרדות רשתית, שגם הוא דורש טיפול מיידי.
סיבוכים שכיחים יותר, אך על פי רוב קלים וחולפים מעצמם, כוללים: בצקת בקרנית הגורמת לטשטוש זמני בראייה, עלייה זמנית בלחץ התוך-עיני ודימום תוך-עיני קל.
תופעה שכיחה שעשויה להתפתח חודשים או שנים לאחר הניתוח היא עכירות של הקפסולה האחורית, הנקראת גם "קטרקט משני". מצב זה ניתן לטיפול בקלות באמצעות לייזר במרפאה, ללא צורך בניתוח נוסף.
החלמה מניתוח קטרקט - מה מותר ומה אסור
על פי רוב, תהליך ההחלמה מניתוח קטרקט הוא מהיר, כאשר רוב המטופלים חווים שיפור בראייה כבר ביום שלאחר הניתוח. ההחלמה המלאה נמשכת כשבוע עד שבועיים ובמהלך תקופה זו חשוב להקפיד על מספר כללים.
בימים הראשונים לאחר הניתוח חשוב להימנע משפשוף העין או מהפעלת לחץ עליה. הליכה קלה מותרת ואף מומלצת כבר מהיום הראשון, אך יש להימנע מהרמת משאות כבדים בשבוע הראשון בהתאם לסוג העדשה שהושתלה. שחייה, ג'קוזי וסאונה אסורים למשך כשבועיים וכדאי להימנע מחשיפה לאבק ועשן.
לאחר כשבוע ניתן לחזור בהדרגה לפעילות גופנית קלה עד בינונית. צפייה בטלוויזיה ושימוש במחשב מותרים כבר מהרגע הראשון ונהיגה מותרת בדרך כלל תוך יום-יומיים. לאורך כל תקופת ההחלמה, חשוב להקפיד על שימוש בטיפות העיניים לפי ההוראות ולהגיע לכל ביקורות המעקב שנקבעו. בכל מקרה של כאב חזק או ירידה פתאומית בראייה, אל תהססו - פנו מיד לרופא המטפל.
סוגי קטרקט
כשמדברים על קטרקט חשוב להבין שהוא יכול להופיע בצורות שונות ובמיקומים שונים בעדשת העין. הבנת הסוג הספציפי חיונית לתכנון הטיפול המיטבי.
הסוג הנפוץ ביותר מופיע בליבת העדשה ומתאפיין בהחמרה הדרגתית של הראייה. בשלבים הראשונים, חלק מהמטופלים מדווחים דווקא על שיפור פתאומי ביכולת לקרוא ללא משקפיים - תופעה זמנית המוכרת כ"ראיית שני". בהמשך, הראייה נחלשת והצבעים נראים דהויים יותר.
קיים גם קטרקט המתפתח בשכבה ההיקפית של העדשה, המשפיע בעיקר על האופן שבו אור נכנס לעין. מטופלים עם סוג זה מתלוננים לרוב על סנוור ועל קושי בראיית לילה.
הסוג השלישי, המופיע בחלק האחורי של העדשה, שכיח יותר בקרב חולי סוכרת ואנשים המטופלים בסטרואידים. לרוב, סוג זה מתקדם מהר יותר ופוגע במיוחד ביכולת הקריאה והעבודה מול מחשב.
סוכרת וקטרקט
סוכרת מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות קטרקט מוקדם. מחקרים מראים שחולי סוכרת מועדים לפתח קטרקט בגיל צעיר יותר מהאוכלוסייה הכללית, והמחלה עלולה להתקדם אצלם בקצב מהיר יותר.
הסיבה לקשר בין שתי המחלות נעוצה בהשפעת רמות הסוכר הגבוהות על העדשה. כאשר רמת גבוהה של סוכר בדם, מעודדת שינויים בחלבוני העדשה הגורמים להם להפוך עכורים מוקדם יותר. בנוסף, תנודות ברמות הסוכר עלולות לגרום לשינויים זמניים בראייה, אפילו ללא קשר לקטרקט.
מטופלים הסובלים מסוכרת הזקוקים לניתוח קטרקט זקוקים להכנה מיוחדת. חשוב תמיד לאזן היטב את הסוכרת, מה שמפחית את הסיכון לסיבוכים ומשפר את סיכויי ההחלמה. כמו כן, מומלץ לבצע בדיקת רשתית מקיפה לפני הניתוח, כיוון שסוכרת עלולה לפגוע גם ברשתית העין.
לאחר הניתוח, חשוב במיוחד להקפיד על המעקב הרפואי ועל איזון רמות הסוכר, כדי למנוע סיבוכים ולשמור על תוצאות הניתוח לאורך זמן.
שאלות נפוצות שקיבלתי במהלך השנים בנוגע לקטרקט
האם אחרי הניתוח אפשר לחזור לפעילות רגילה?
החזרה לפעילות היא הדרגתית. בימים הראשונים מומלץ לנוח ולהימנע ממאמץ. הליכה קלה מותרת ואף רצויה. אחרי שבוע ניתן לחזור לרוב הפעילויות היומיומיות. קריאה, צפייה בטלוויזיה ועבודה מול מחשב מותרים כבר מיידית לאחר הניתוח. לפעילות גופנית מאומצת או הרמת משקלים כדאי להמתין כשבוע בהתאם לסוג העדשה שהושתלה בעין. שחייה בים או בריכה מותרים לאחר כשבועיים.
מתי אפשר להתאים משקפיים חדשים לאחר הניתוח?
מומלץ להמתין כשניים עד שלושה שבועות לפני התאמת משקפיים חדשים. בתקופה זו העין מתייצבת והראייה מתאזנת. בינתיים ניתן להשתמש במשקפי קריאה מוכנים זמניים אם יש צורך.
מה עושים כשיש קטרקט בשתי העיניים?
בדרך כלל מנתחים כל עין בנפרד, בהפרש של שבועיים עד חודש. זה מאפשר החלמה טובה של העין הראשונה לפני ניתוח העין השנייה. הרופא יחליט איזו עין לנתח קודם בהתאם למצב הקטרקט והראייה בכל עין.
האם ניתוח קטרקט כואב?
הניתוח עצמו אינו כואב כלל הודות להרדמה מקומית יעילה. בימים הראשונים אחרי הניתוח יתכנו תחושות קלות של גירוד או אי-נוחות, אך לא כאב משמעותי. ביממה הראשונה צפויה דמעת וחוסר נוחות המוקלים בנטילה של משככי כאבים כדוגמת אופטלגין, אקמול או נורופן. במקרה ומופיע כאב חזק ובלתי נסבל יש לפנות מיד לרופא.
האם ניתוח קטרקט דורש הרדמה כללית?
ברוב המקרים הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית בלבד. הרדמה כללית נשמרת למקרים מיוחדים כמו חרדה קיצונית, קושי בשיתוף פעולה, או מצבים רפואיים מיוחדים.
האם קטרקט יכול לחזור?
ניתוח קטרקט מבוצע רק פעם בחיים. הקטרקט עצמו אינו יכול לחזור אחרי הניתוח, אך לעיתים מתפתחת עכירות בקופסית האחורית של העדשה. מצב זה, הנקרא "קטרקט משני", ניתן לטיפול פשוט וקצר בלייזר במרפאה.
כמה זמן לאחר הניתוח ניתן לראות?
רוב המטופלים מדווחים על שיפור בראייה כבר ביום שלאחר הניתוח. עם זאת, הראייה משתפרת בהדרגה במהלך השבועות הראשונים. תיתכן תחושת טשטוש קל בימים הראשונים, שחולפת עם ההחלמה. הראייה המיטבית מושגת בדרך כלל תוך 2-3 שבועות.
ד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים מומחה קטרקט. מבצע ניתוחי קטרקט למבוטחי מכבי או באופן פרטי.
למידע נוסף אודות ד"ר אפרים ברקו.
הזרקות תוך עיניות: מתי הן נדרשות ומה התהליך?
אנשים רבים חשים קושי עם המחשבה של הזרקת תרופה לתוך
נקודות שחורות בראייה
מהן נקודות שחורות בראייה? נקודות שחורות בעיניים, המכונות "זבובונים", "קורי
