מומחה קטרקט
ד"ר אפרים ברקו: מומחה קטרקט ומנתח קטרקט
במאמר הקרוב אני רוצה להכניס אתכם לנבכי ניתוח הקטרקט ולספר לכם על החידושים והטכנולוגיות החדשות בתחום זה. רוב המידע שאכתוב כאן כבר מיושם בקליניקה ובניתוחים שאני מבצע. חלק ממנו עדיין 'בקנה' ואני מאמין שכבר בשנים הקרובות מנותחי הקטרקט יוכלו להנות מפיתוחים אלו.
נתחיל במהו קטרקט?
קטרקט או בשמו העברי 'ירוד' הינה עכירות בעדשה התוך עינית. כולנו נולדים עם עדשה זכה תוך עינית, כך שהאור עובר בצורה חלקה מהחוץ אל תוך העין.
במהלך השנים נוצרת עכירות באותה עדשה. עכירות זו היא הקטרקט. אם כולנו נחייה עד גיל 120, כולנו נפתח קטרקט. המשתנה הוא גיל התפתחות הקטרקט בין אדם לאדם.
ניתוח קטרקט, הניתוח הנפוץ ביותר בעולם המערבי, הוא ניתוח פשוט שבו מחליפים את אותה עדשה עכורה בעין בעדשת סיליקון שקופה.
ניתוח זה נעשה בהרדמה מקומית ללא כאבים או אי נוחות. בתום הניתוח המטופל משוחרר לביתו וממשיך את חייו כרגיל. השיפור בראיה הוא כמעט מיידי.
שיטות של מומחי קטרקט לביצוע ניתוחי קטרקט
ישנם מספר טכניקות לניתוח קטרקט. השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת הפאקואמולסיפיקציה (פאקו) המשמשת לפירוק הקטרקט ושאיבתו.
לאחרונה הטכניקה השתכללה, וניתן לבצע מספר שלבים בניתוח הקטרקט בעזרת קרן לייזר חיצונית. קרן לייזר זו מייצרת חור בקופסית העדשה ומרככת את העדשה.
עדיין יש מקום לשיטות 'הישנות' של הקטרקט. בעבר היו מוציאים את העדשה בעזרת "כפית", ללא פירוקה בתוך העין. ניתוח זה הצריך חתך עיני גדול יותר ולרוב זמן החלמה ארוך יותר.
אני מיישם שיטות אלו רק במקרים קיצוניים, בהם הקטרקט מאוד מתקדם והאנרגיה הנדרשת לפרקו עלולה לגרום לנזק קרניתי בלתי הפיך ולפגיעה קבועה בראיה.
ניתוח נוסף הוא קיבוע של עדשה. במקרים נדירים, הקופסית התוך עינית, לא יציבה דיה והעדשה מוסטת ממרכז הראיה. אחת השיטות המתקדמות ביותר לקיבוע עדשה היא בשיטת הפלאנג'ים, מעין יתדות המצמידות את העדשה לקירות העין.
בניתוחים מורכבים אלו אני נוטה לנתח בשיטה מתקדמת זו, שנחשבת למתקדמת ביותר בתחום, בשל האלגנטיות שבה וההחלמה המהירה.
פרסמתי מאמרים בנושא כולל הדרכות בינלאומיות כיצד לבצע ניתוח זה. ניתוח זה מבוצע רק במרכזים רפואיים ודורש מיומנות רבה ולכן חשוב שיבוצע ע"י רופא עיניים מומלץ שהינו מומחה קטרקט.
מומחי קטרקט מומלצים משתמשים בטכנולוגיה חדשנית
הטכנולוגיה של ניתוחי הקטרקט התקדמה מאוד בעשורים האחרונים. ההתקדמות חלה גם בתחום של מכשיר האמולסיפיקציה – האולטרה סאונד שאיתו אנחנו מפרקים את הקטרקט – אותה עדשה עכורה בתוך העין. וגם בתחום העדשות התוך עיניות אותן משתילים בתום הניתוח.
בואו נצלול להתקדמות בתחום המכשור:
מכשיר הפאקו, האולטרה סאונד שאיתו מפרקים את הקטרקט, השתכלל בכמה אופנים: ראשית, גודל הידית שלו קטנה עם השנים ועל ידי כך אנחנו יכולים לעבוד עם חתכים קטנים יותר בעין.
עובדה שמשפרת את הבטיחות של הניתוח ואת ההחלמה ממנו. שנית, המכשירים בהם רופאי עיניים מומלצים מנתחים משתמשים בטכניקות מתקדמות לייעול האנרגיה שמפרקת את גרעין הקטרקט.
ההתקדמות תורמת להורדת כמות האנרגיה שנדרשת על מנת לפרק את הקטרקט, עובדה שמשפרת את הבטיחות של הניתוח ומייצרת פחות נזק לתאים בתוך העין.
שיפור נוסף במכשירים כיום שהם משלבים מספר שיטות כדי לקצר את זמן האולטרסאונד בעין ולהביא לחיסכון באנרגיה. בכל מכשיר פאקו הכח המרבי בניתוח מתוכנת מראש על ידי המנתח.
בנוסף במהלך הניתוח המנתח שולט בעזרת דוושת הרגל ברמות האנרגיות הנדרשות בכל נקודת זמן בניתוח.
המכשירים המתקדמים מוסיפים מורידים את זמן הפעולה של האולטרסאונד הפעיל כך שלמעשה יש מחזוריות עם פעולות קצרות והפסקה ביניהן וידית הפאקו מתקררת בין פעולה לפעולה ונמנעות כוויות. בנוסף פעולה לא רציפה זו מאפשרת לשבור את הגרעין בצורה יעילה יותר, והעלאת הבטיחות של הניתוח.
שתי טכניקות נוספות שפותחו במכשירי הפאקו החדשים הן: מצב היפרפולסי שבו זמן הפעילות הוא מהיר מאוד אך קצר מאוד, או בטכניקה של מצבי אנרגיה מתפרצים BURST, הנשלטים ע"י המנתח.
טכניקה אחרונה שמייעלת את שבירת הקטרקט היא באמצעות שיכלול תנועת וכיווניות קצה ידית הפאקו. המכשירים החדשים משלבים תנועות אורכיות מסורתיות עם תנועות פיתוליות ורוחביות. תנועות אלו שוב, מיעלות את פירוק הקטרקט וחוסכות באנרגיה.
חידושים בתחום העדשות התוך עיניות
כפי שהזכרתי התקדמות נוספת חלה בהשתלת העדשות התוך עיניות. בשלב הסופי של ניתוח הקטרקט, לאחר הוצאת העדשה העכורה, מושתלת עדשת סיליקון חדשה לתוך העין.
מטרת העל בניתוח היא לשפר את הבהירות של הראיה ולאפשר ליותר אור להיכנס לעין. מטרת המשנה היא התיקון הרפרקטיבי, או 'הסרת המשקפיים' לאחר הניתוח.
כפי שהסברתי בהרחבה בחלק של הקטרקט, ישנן עדשות מונופוקליות שמתקנות פוקוס אחד, ועשות מולטיפוקליות המתקנות טווחים נרחבים של הראיה (רחוק/ביניים/קרוב). ההתפתחות הגדולה היא בדיוק של מכשירי המדידה טרם הניתוח.
כדי להעריך נכונה איזו עדשה מתאימה למטופל הספציפי, אני משתמש בטכנולוגיות מתקדמות המודדות את אורך גלגל העין ואת מבנה הקרנית. מכשירי מדידה אלו מגיעים לרמת דיוק מופלאה של הנתונים האנטומיים והאופטיים של כל עין ועין.
כדי להעלות את רמת הדיוק משתמשים בנוסחאות סטטיסטיות מורכבות המעריכות את מיקום העדשה ואת כח העדשה המתאים למטופל ויביא אותו לראיית 6/6.
נוסחאות מתקדמות אלו מגיעות לרמת דיוק רבה על ידי איסוף נתונים עולמיים של עשרות מיליוני עיניים והתוצאות הרפרקטיביות שהתקבלו בהם. אני נוטה להשוות בין מספר נוסחות סטטיסטיות ובכך להעלות את רמת הדיוק שלי למקסימום.
בנוסף להנ"ל החומרים שמהם מייצרים את העדשות מתקדמים כל הזמן. מייצרים כיום עדשות עמידות, מדוייקות עם מעט מאוד החזרי או או עיוותים אופטיים. חיתוך עדשות אלו נעשה ע"י קרני לייזר עם מדדי איכות בלתי מתפשרים כדי להגיע לדיוק אבסולוטי.
חידושים בתחום הטיפול לאחר ניתוח קטרקט
לסיום, אני נשאל רבות ע"י מטופלי מה הם גורמי הסיכון לקטרקט? או האם יש דרך למנוע או להאט את קצב ההתקדמות של קטרקט? אז התשובה במילה אחת היא לא.
ובאריכות, בשנים האחרונות מחקרי ביג דאטה (big data) מתפרסמים ומלמדים אותנו נתונים חדשים שלא ידענו קודם.
מחקרים אלו מצליחים להסיק מסקנות מתוך שימוש במאגרי מידע עצומים של אוכלוסיות שלמות. אחד המחקרים האחרונים והמעניינים שהתפרסמו עוסק בדיוק בשאלה של גורמי הסיכון לקטרקט.
החוקרים לא מצאו קשר בין קטרקט למחלות שכיחות כמו מחלות לב, טרשת עורקים, סוכרת או יתר לחץ דם.
נמצא קשר בין קטרקט לשימוש בתרופות להורדת כולסטרול (סטטינים). אך משך זמן השימוש בסטטינים לא הראה שיעורי קטרקט גבוהים יותר.
מתוך האמור לעיל ניתן להבין שככל הנראה אין קשר אמיתי בין קטרקט למחלות סיסטמיות וקטרקט קורה גם באנשים בריאים ותלוי בעיקר בגיל או הזדקנות.
מחקרים בתחום גורמי סיכון לקטרקט
אחד החידושים האחרונים שפותחו לאחרונה קשור לטיפול לאחר הניתוח. בכל העולם אנחנו המנתחים ממליצים על טפטוף של טיפות למניעת זיהומים ודלקת לאחר הניתוח במשך כחודש. כיום ישנם שתלים מיקרוסקופיים המוזרקים תת לחמיתית.
שתלים אלו מפרישים את הטיפול הנדרש באופן רציף ולאורך התקופה הנחוצה ובכך מייתרים את הצורך בטיפות ומקלים מאוד על חיי המנותחים.
ד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים מומחה קטרקט. מבצע ניתוחי קטרקט למבוטחי מכבי או באופן פרטי.
מה אסור לעשות אחרי ניתוח קטרקט
מדי שנה מבוצעים בישראל מעל 50,000 ניתוחי קטרקט ומדובר בהליך
נקודות שחורות בראייה
מהן נקודות שחורות בראייה? נקודות שחורות בעיניים, המכונות "זבובונים", "קורי
