המונח קטרקט (ירוד) נקשר אצלנו למחלה של הגיל המבוגר, ואכן כידוע כמחצית מהאנשים מעל גיל 60 מפתחים קטרקט. עם זאת, קטרקט יכול להופיע גם בגיל צעיר יותר כתוצאה מגורמי סיכון כמו נטילת סטרואידים, חשיפה לשמש, עישון או מחלות רקע והוא אף יכול להופיע אצל תינוקות.
קטרקט מולד הוא מצב שבו קיימת עכירות מולדת בעיני היילוד, באופן שעלול לגרום לפגיעה בהתפתחות הראייה ולסיכון לאובדן ראייה קבוע.
הקטרקט יכול להופיע:
- באחת מהעיניים - קטרקט חד-צדדי
- בשתי העיניים - קטרקט דו-צדדי
במצבים חמורים במיוחד ניתן יהיה להבחין בשכבה עכורה על אישון העין של היילוד, אבל במרבית המקרים קטרקט מולד איננו ניכר למראית עין ונדרשות בדיקות לאבחון. החדשות הטובות הן שעם אבחון מוקדם, טיפול מתאים ושיקום נכון — ילדים רבים עם קטרקט מולד יכולים להגיע לראייה טובה מאוד.
מה גורם לקטרקט מולד?
הגורמים רבים ומגוונים, אך לעיתים רבות לא ניתן למצוא סיבה ברורה. בין הגורמים האפשריים:
- גורמים גנטיים - מחלות תורשתיות או מוטציות גנטיות ספציפיות.
- סיבוכי היריון - זיהומים תוך-רחמיים כגון אדמת, CMV או טוקסופלזמה, סוכרת היריון לא מאוזנת או חשיפה לקרינה או לחומרים מזיקים במהלך ההיריון.
- לידה מוקדמת – קטרקט מולד שכיח יותר בפגים.
- מחלות מערכתיות של הילוד - תסמונת דאון או תסמונות מטבוליות.
- סיבות נרכשות מוקדמות - חבלה בלידה או זמן קצר לאחריה.
- ללא סיבה ידועה - בכ־30% מהמקרים, לא ניתן לזהות סיבה ברורה להופעת קטרקט מולד.
איך מאבחנים קטרקט מולד?
האבחון הראשוני נעשה כבר בבדיקות סקר יילודים ע"י רופא ילדים או רופא עיניים. בישראל מבוצעות בדיקות סקר כאלה בשגרה מיד לאחר הלידה ובכל מקרה של חשד לבעיה, מבוצע בירור רפואי מקיף.
סימנים שעלולים להעלות חשד:
- הופעת אישון לבן בצילום פלאש או בבדיקה.
- רפלקס אור לא תקין (היעדר "ברק" בעין).
- תזוזת עיניים לא תקינה (ניסטגמוס).
סימנים מאוחרים יותר:
- פזילה מתפתחת
- תינוק שנראה שאינו עוקב אחרי חפצים או פרצופים.
לעתים ההורים הם אלו שמבחינים כי התינוק מתקשה לראות ולעתים אחיות טיפות חלב או רופא הילדים הם אלו שמבחינים בבעיה ומפנים להמשך בירור רפואי.
למה חשוב לאבחן מוקדם?
בגיל הרך, מערכת הראייה עדיין מתפתחת ואם תינוק חווה חסימה של מעבר אור לעין בגלל קטרקט, הרשתית והמוח לא לומדים לראות. בנוסף, כאשר הקטרקט מופיע רק בעין אחת, המוח של התינוק תמיד "יעדיף" ראיה בעין הבריאה ועלולה להתפתח עין עצלה שקשה יהיה לתקן בהמשך. זו הסיבה לכך שהאבחון והטיפול צריכים להתבצע בשלב מוקדם, לעתים בגיל שבועות ספורים.
בכל מקרה של חשד לקטרקט מולד אצל התינוק, תתבצע בדיקה קלינית ע"י רופא עיניים מומחה בילדים, בדיקות הדמיה של מבני העין ולעתים גם בירור גנטי. במסגרת האבחון ניתן לקבוע האם מדובר בקטרקט חד צידי או דו צידי, האם הקטרקט מערב את כל עדשת העין או חלקה ואיזה טיפול יוכל לסייע. בנוסף חשוב לברר האם הקטרקט הוא בעיה בפני עצמה, או חלק מבעיה כוללת, המערבת מערכות נוספות בגוף.
איך מטפלים בקטרקט מולד?
הטיפול בקטרקט מולד נקבע ע"פ חומרת הבעיה - אם הקטרקט משמעותי ומפריע להתפתחות הראייה, יש לנתח במהירות. אם מדובר בקטרקט קל שלא חוסם מעבר אור, ניתן במקרים מסוימים להימנע מניתוח ולעקוב בלבד. במקרים של החמרה בהמשך, יופנה התינוק לניתוח להסרת קטרקט.
איך מבוצע ניתוח קטרקט מולד?
ניתוח של תינוק או פעוט עם קטרקט מבוצע כמובן בהרדמה כללית. במסגרת הניתוח מסירים את העדשה העכורה ולאחר מכן יש לבצע שיקום ראיה כדי לאפשר התפתחות תקינה של מערכת הראייה ולמנוע התפתחות של עין עצלה.
בשונה מניתוח קטרקט אצל מבוגרים, לא תמיד משתילים עדשות מלאכותיות בניתוח קטרקט אצל התינוק, אלא מעודדים התפתחות ראיה וקליטת תמונה בעין המנותחת. לכן, ניתוח קטרקט מולד הוא רק השלב הראשון של הטיפול ולאחריו נדרש שיקום ראיה.
שיקום הראייה אצל תינוקות כולל:
- התאמת עדשות מגע או משקפיים ייעודיים.
- טיפול אינטנסיבי בעין עצלה, באמצעות כיסוי העין החזקה כדי לעודד שימוש בעין החלשה.
- מעקב צמוד לאורך השנים כדי לוודא שהראיה אכן משתקמת ולא מתפתח קטרקט משני.
סיכויי השיקום תלויים בגיל התינוק בזמן האבחון והטיפול והקפדה על שיקום ומעקב. במקרים שבהם הטיפול מתבצע מוקדם ונכון, ניתן להגיע לראייה תפקודית טובה מאוד.
מסר להורים
המונח "קטרקט מולד" מבהיל ולא נעים. הורים מדמיינים ליקוי ראיה משמעותי ואף עיוורון, אבל חשוב לדעת שטיפול נכון יכול לסייע מאד. לא כל קטרקט מולד מחייב ניתוח אבל בכל מצב חשוב להיות במעקב רפואי אצל רופא עיניים מומחה – בין אם בוצע ניתוח ובין אם לא.
ככלל, השכיחות של קטרקט מולד היא נמוכה יחסית אבל מודעות לעצם האפשרות, אבחון מוקדם וטיפול נכון, יכולים למנוע בעיות ראיה משמעותיות בהמשך החיים.
