היפרדות רשתית
היפרדות רשתית היא מצב הדורש טיפול דחוף, בו הרשתית, המכסה את קירות העין, מתנתקת ממקומה. הרשתית אחראית על קליטת האור והעברתו למוח וכאשר היא מתנתקת ממקומה, הראיה נפגעת באופן מיידי. רוב המטופלים מדווחים על 'מסך או וילון' המסתיר להם את שדה הראיה. היפרדות רשתית דורשת התערבות כירורגית מהירה. ברוב המקרים הטיפול ישלב הזרקת גז וטיפול בלייזר בהתאם לאופי ההפרדות.
גורמים להיפרדות רשתית
גורמי הסיכון להיפרדות רשתית מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים, בהתאם למנגנון ההיפרדות. הנפוץ ביותר קשור בתהליך טבעי של הזדקנות העין, כאשר הזגוגית מתכווצת ועלולה ליצור קרעים ברשתית. במצב זה, נוזל העין חודר דרך הקרע ומפריד את הרשתית מדופן העין.
סוג שני מתפתח בעיקר אצל חולי סוכרת, כאשר נוצרות רקמות צלקתיות המושכות את הרשתית ממקומה. הסוג השלישי נגרם מהצטברות נוזלים מתחת לרשתית, בדרך כלל בעקבות דלקת או גידול.
גורמי סיכון משמעותיים כוללים קוצר ראייה חמור (מספר גבוה במשקפיים), חבלות בעין, ניתוחי עיניים קודמים והיסטוריה משפחתית של המחלה. מעל גיל 50 הסיכון עולה משמעותית.
מי סובל מהיפרדות רשתית
היפרדות רשתית יכולה להופיע בכל גיל, אך השכיחות עולה משמעותית בין הגילאים 40-70. על פי המכון הלאומי האמריקאי לעיניים (NEI), מדובר במצב המופיע בשכיחות של כ-1 מתוך 10,000 איש בשנה באוכלוסייה הכללית.
קבוצת הסיכון המשמעותית ביותר היא אנשים עם קוצר ראייה חמור כלומר מספר גבוה במשקפיים. הסיבה לכך היא שבעיניים קצרות רואי, הרשתית דקה ומתוחה יותר, מה שהופך אותה לפגיעה יותר לקרעים. מי שכבר חווה היפרדות רשתית בעין אחת נמצא בסיכון של 10-15% לפתח את המצב גם בעין השנייה.
חולי סוכרת מהווים קבוצת סיכון משמעותית נוספת, במיוחד אלו הסובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת. על פי נתוני האקדמיה האמריקאית לרופאי עיניים (AAO), גם מטופלים שעברו ניתוח קטרקט נמצאים בסיכון מוגבר במהלך השנה הראשונה שלאחר הניתוח.
גורמים נוספים המעלים את הסיכון כוללים היסטוריה משפחתית של המחלה, חבלות קודמות לעין, ומצבים מולדים מסוימים של הרשתית כמו אזורים דקים כמו לאטיס (lattice degeneration).
מתי יש לגשת לרופא?
לצערי אני נתקל שוב ושוב במטופלים המגיעים מאוחר מדי לטיפול בהיפרדות רשתית. הסיבה העיקרית היא שהתסמינים אינם מלווים בכאב. חשוב שתדעו - הופעה פתאומית של הבזקי אור, המדומים לעיתים ל"כוכבים" בשדה הראייה, היא סימן אזהרה משמעותי.
כמנתח רשתית, אני מזהה דפוס מדאיג של מטופלים המחכים מספר ימים עם תופעות אלו, דבר שעלול להוביל לאובדן ראייה בלתי הפיך. כשאתם מבחינים בריבוי פתאומי של רחפנים - "זבובונים" או גופים שחורים צפים בשדה הראייה, או חווים תחושה של "וילון" שיורד על חלק מהראייה - אל תחכו. פנו מיד למרפאת עיניים או לחדר מיון.
אני מדגיש במיוחד בפני מטופליי שסובלים מקוצר ראייה משמעותי או שכבר חוו היפרדות רשתית בעין אחת - עליהם להיות ערניים במיוחד לכל שינוי בראייה, גם אם נראה קל ערך. עדיף להגיע פעם אחת יותר מדי לבדיקה מאשר מאוחר מדי.
סוגים של היפרדות רשתית
ישנם שלושה סוגים עיקריים של היפרדות רשתית. הנפוץ ביותר הוא היפרדות מסוג רגמטוגני, המתרחש כשנוצר קרע ברשתית המאפשר לנוזל העין לחדור מתחתיה. זהו המצב שאני מטפל בו לעתים הקרובות ביותר, בעיקר אצל מטופלים מבוגרים.
הסוג השני, היפרדות משיכתית, שכיח במיוחד בקרב מטופליי הסוכרתיים. במקרים אלו, רקמות צלקתיות שנוצרות על פני הרשתית מושכות אותה ממקומה. הטיפול במקרים אלו מורכב יותר ודורש לעיתים קרובות שילוב של מספר טכניקות ניתוחיות.
הסוג השלישי, שאני פוגש לעתים רחוקות בקליניקה, הוא היפרדות נוזלית. במקרה זה, נוזל מצטבר מתחת לרשתית בשל דלקת או גידול. כאן הטיפול העיקרי מכוון לסיבה הבסיסית ולא תמיד דורש התערבות ניתוחית מיידית.
שלבים בהיווצרות היפרדות רשתית
היפרדות רשתית מתפתחת בדרך כלל בשלבים. השלב הראשון מתחיל לרוב בהתנתקות הזגוגית מהרשתית - תהליך טבעי המתרחש עם הגיל. במקרים מסוימים, התנתקות זו יוצרת משיכה שעלולה לגרום לקרע ברשתית.
בשלב השני, אם נוצר קרע, נוזל העין מתחיל לחדור מתחת לרשתית. זהו שלב קריטי בו התערבות מהירה יכולה למנוע היפרדות מלאה. לצערי, ישנם מטופלים המגיעים רק בשלב השלישי, כשהרשתית כבר החלה להתנתק באופן משמעותי.
בשלב הרביעי והאחרון, הרשתית מתנתקת לגמרי מדופן העין. בשלב זה הטיפול מורכב יותר וסיכויי ההחלמה המלאה נמוכים יותר. לכן אני מדגיש תמיד את חשיבות הזיהוי והטיפול המוקדם.
אבחון היפרדות רשתית
במרפאתי, האבחון מתחיל בבדיקה מקיפה של העין כולל הרחבת אישונים, המאפשרת לי לראות את הרשתית בבירור. באמצעות מכשיר מיוחד (אופתלמוסקופ עקיף) וטכניקת לחיצה עדינה על העין, או באמצעות עדשות אופטיות מיוחדות, כך אני מאתר קרעים ואזורי היפרדות.
הטכנולוגיה המתקדמת ביותר שאני משתמש בה היא סריקת OCT, המספקת תמונה תלת-ממדית מדויקת של מצב הרשתית בעיקר בחלק המרכזי והחשוב ביותר בעין. במקרים בהם קיים דימום או עכירות בעין המקשה על הראייה, אני נעזר באולטרסאונד עיניים. שילוב האמצעים הללו מאפשר לי לקבוע במדויק את מיקום וחומרת ההיפרדות.
בדיקה מקיפה זו אינה כרוכה בכאב, אך חיונית לתכנון הטיפול המיטבי. לעיתים קרובות אני מבצע צילומי רשתית רחבי שדה, המספקים תיעוד מדויק של מצב העין.
סיכונים בהיפרדות רשתית
ללא טיפול מתאים, היפרדות רשתית עלולה להוביל לאובדן ראייה בלתי הפיך. הסיכון המשמעותי ביותר הוא אובדן הראייה המרכזית כאשר ההיפרדות מגיעה לאזור המקולה - מרכז הראייה החד.
גם כשמתבצע טיפול מתאים קיימים סיכונים. בניתוח עצמו יש סיכון נמוך לזיהום תוך-עיני, דימום, או עלייה בלחץ התוך-עיני. לעיתים נדרש יותר מניתוח אחד להשגת תוצאה מיטבית. אחד הסיבוכים השכיחים הוא התפתחות מואצת של קטרקט לאחר הניתוח.
הסיבוך המשמעותי ביותר הוא התפתחות של רטינופתיה פרוליפרטיבית (PVR) - מצב בו נוצרות רקמות צלקתיות המקשות על הצמדת הרשתית למקומה. מצב זה מופיע בכ-8-10% מהמקרים ומצריך התערבות ניתוחית נוספת.
טיפול בהיפרדות רשתית
היפרדות רשתית מחייבת טיפול דחוף. במרפאתי אני מתאים את שיטת הטיפול בהתאם לסוג ההיפרדות, מיקומה והיקפה. במקרים של קרעים קטנים, ללא היפרדות נרחבת, אני מבצע טיפול בלייזר או הקפאה להצמדת הרשתית.
בהיפרדות משמעותית יותר, אני משתמש באחת משלוש שיטות עיקריות: הזרקת בועת גז לעין במסגרת מרפאה (פנאומטיק רטינופקסיה), ניתוח חגורה היקפית (סקלרל באקל), או ניתוח ויטרקטומיה - הסרת הזגוגית. לעיתים נדרש שילוב של מספר שיטות.
בניתוח ויטרקטומיה, הנפוץ ביותר כיום, אני מסיר את הזגוגית דרך פתחים זעירים, מחזיר את הרשתית למקומה ומדביק אותה בעזרת צלקות לייזר. בתום הניתוח אני מזריק גז או שמן סיליקון לתמיכה (כמו גבס) של הרשתית למשך מספר שבועות. שיטה זו מאפשרת גישה ישירה לתיקון הקרעים ושחרור הרקמות המצולקות.
ניתוח היפרדות רשתית
הניתוח מתבצע בחדר ניתוח בתנאים סטריליים ונמשך בין שעה לשעתיים. אני מבצע שלושה חתכים זעירים בדופן העין, דרכם מוחדרים מכשירים מיקרו-כירורגיים מתקדמים: אחד לתאורה, השני להסרת הזגוגית והשלישי לשמירה על הלחץ התקין של העין.
תחילה מוסרת הזגוגית, ולאחר מכן אני מצמיד את הרשתית בטכניקות שונות בהתאם למצב הרשתית ואז אני מטפל בקרעים ברשתית באמצעות לייזר או הקפאה. בסיום הניתוח, מוזרק לעין גז או שמן סיליקון שתפקידם לתמוך ברשתית עד להחלמתה המלאה.
חשוב להדגיש שלמרות שמדובר בניתוח מורכב, שיעורי ההצלחה גבוהים מאוד - כ-90% בניתוח ראשון. המפתח להצלחה הוא אבחון מהיר והקפדה על הוראות ההחלמה, במיוחד שמירה על תנוחת ראש מסוימת בימים הראשונים.
זמן החלמה מניתוח היפרדות רשתית
ההחלמה מתחילה מיד לאחר הניתוח. בשבועות הראשונים יתכן שהעין תהיה אדומה ורגישה, והראייה מטושטשת עקב נוכחות הגז. במקרה של הזרקת גז, חיוני להקפיד על תנוחת הראש המומלצת, בדרך כלל למשך 5-7 ימים. כל זמן שיש גז בעין חל איסור מוחלט על טיסות.
התאוששות מלאה אורכת בדרך כלל כשלושה חודשים. בחודש הראשון יש להימנע ממאמץ פיזי, הרמת משקלים כבדים ופעילות ספורטיבית. הראייה משתפרת בהדרגה ככל שהגז נספג, תהליך שנמשך 2-8 שבועות.
ביקורת ראשונה מתקיימת יום לאחר הניתוח ולאחר מכן לאחר כשבוע וחודש מהניתוח. חשוב להקפיד על שימוש בטיפות העיניים בדיוק לפי ההוראות ולהגיע לכל ביקורות המעקב.
לשאלות נפוצות בנושא היפרדות רשתית
האם ניתוח היפרדות רשתית מכוסה על ידי קופות החולים?
כן, הניתוח מכוסה במסגרת סל הבריאות. במקרים דחופים הטיפול יינתן גם בבתי חולים פרטיים במימון הקופה.
האם אוכל לראות מיד אחרי הניתוח?
לא. בשבועות הראשונים הראייה מטושטשת בשל נוכחות הגז בעין. הגז מהווה מעין גבס לרשתית ומונע הפרדות חוזרת שלה. השיפור הוא הדרגתי ויכול להימשך 3-6 חודשים. בד"כ לאחר כחודש וחצי מתחילים לראות יותר טוב.
מה הסיכוי שאצטרך ניתוח נוסף?
בכ-90% מהמקרים ניתוח אחד מספיק. אולם, ב-10% מהמקרים נדרש ניתוח נוסף עקב היפרדות חוזרת או סיבוכים.
האם מותר לטוס אחרי הניתוח?
כשיש גז בעין אסור לטוס בהחלט. שינויי הלחץ עלולים לגרום נזק חמור. יש להמתין עד להיספגות מלאה של הגז, בדרך כלל 6-8 שבועות בהתאם לסוג הגז שהוזרק לעין.
מתי אוכל לחזור לעבודה?
התשובה תלויה בסוג העבודה. עבודה משרדית אפשרית כעבור שבועיים-שלושה. עבודה פיזית מאומצת תדרוש חופשה ארוכה יותר.
האם הראייה תחזור למצבה הקודם?
הדבר תלוי במשך הזמן שחלף עד לניתוח ובמידת הפגיעה במקולה. טיפול מהיר מגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה המלאה.
ד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים מומחה רשתית. מטפל בהיפרדות רשתית, למבוטחי מכבי או באופן פרטי.
מה אסור לעשות אחרי ניתוח קטרקט
מדי שנה מבוצעים בישראל מעל 50,000 ניתוחי קטרקט ומדובר בהליך
נקודות שחורות בראייה
מהן נקודות שחורות בראייה? נקודות שחורות בעיניים, המכונות "זבובונים", "קורי
