חסימה ורידית ברשתית העין
חסימה ורידית ברשתית היא מצב רפואי שבו אחד הורידים ברשתית נחסם, לרוב עקב קריש או לחץ מעורק סמוך. מצב זה דומה במהותו להתקף לב או שבץ מוחי, אך מתרחש בעין. רמת הפגיעה בראיה תלוי במיקום ובהיקף החסימה. החסימה היא בלתי הפיכה אך לעיתים ניתן לטפל בהשלכות של חסימה זו ע"י זריקות תוך עיניות.
הגורמים לחסימה ורידית ברשתית
חסימה ורידית ברשתית מתפתחת בדרך כלל על רקע מספר גורמי סיכון מרכזיים. הגורם השכיח ביותר, על פי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), הוא טרשת עורקים - מצב שבו העורקים מתקשים ומצטלקים עם הגיל. כאשר עורק קשיח חוצה וריד ברשתית, הוא עלול ללחוץ עליו ולגרום להיווצרות קריש דם.
ישנם מספר גורמי סיכון משמעותיים נוספים שחשוב להיות מודעים אליהם. הסיכון לפתח חסימה ורידית ברשתית עולה משמעותית בקרב אנשים מעל גיל 50, וכן אצל אנשים הסובלים מיתר לחץ דם לא מאוזן, סוכרת, או גלאוקומה. מניסיוני, חשוב במיוחד לשים לב למטופלים שכבר חוו חסימה ורידית בעין אחת, שכן הם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המצב גם בעין השנייה.
איזון טוב של מחלות הרקע, במיוחד לחץ דם וסוכרת, יכול להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות חסימה ורידית ברשתית. לכן אני ממליץ למטופליי לשמור על קשר רציף עם רופא המשפחה ולהקפיד על איזון מיטבי של מחלות הרקע. במקרים מסוימים אני מבקש מהמטופלים שלי לבצע בדיקות קרישתיות יתר אצל הרופא המטפל או המטולוג.
תסמינים לחסימה ורידית ברשתית
אחד האתגרים המשמעותיים הוא שלעיתים קרובות חסימה ורידית ברשתית מתגלה במקרה בבדיקת עיניים שגרתית, כשהמטופל כלל לא חש בתסמינים. עם זאת, התסמין הנפוץ ביותר, על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים, הוא טשטוש או אובדן ראייה פתאומי בעין אחת. הטשטוש יכול להתפתח תוך שעות או ימים, והוא עלול להיות חלקי או מלא, תלוי במיקום ובחומרת החסימה.
התסמינים הנוספים כוללים הופעה של "זבובונים" או נקודות שחורות מרחפות בשדה הראייה. במקרים מתקדמים יותר עלולה להופיע תחושת לחץ או כאב בעין. לעיתים התסמינים מופיעים רק כאשר מתפתחים סיבוכים כמו בצקת במרכז הראייה או צמיחה של כלי דם חדשים בעין.
כל שינוי פתאומי בראייה, גם אם הוא קל, מחייב פנייה מיידית לבדיקת עיניים. טיפול מוקדם יכול למנוע נזק בלתי הפיך לראייה.
מתי יש לגשת לרופא?
כל שינוי פתאומי בראייה מחייב פנייה מיידית לבדיקת עיניים. על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים, יש לפנות באופן דחוף לרופא עיניים במקרים של טשטוש ראייה פתאומי, הופעה מהירה של נקודות שחורות רבות בשדה הראייה, או הופעת "וילון" שחור בחלק משדה הראייה.
תסמינים אלה עלולים להעיד על חסימה ורידית ברשתית או על סיבוכים שלה, ודורשים הערכה רפואית מיידית. מנסיוני בקליניקה עולה כי במקרים מסוימים התסמינים יכולים להופיע בהדרגה, אך גם אז חשוב לא להמתין עם הפנייה לבדיקה. ככל שהאבחון והטיפול מוקדמים יותר, כך גדלים הסיכויים למנוע נזק בלתי הפיך לראייה.
יש לציין כי אנשים הסובלים ממחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם או גלאוקומה צריכים להקפיד על בדיקות עיניים סדירות, גם אם אינם חשים בשינויים בראייה.
אבחון חסימה ורידית ברשתית
בדיקת העיניים במרפאתי מתחילה בשיחה קצרה על התסמינים והרקע הרפואי. האבחון המדויק מתבצע באמצעות בדיקת עיניים מקיפה הכוללת הרחבת אישונים. הרחבת האישונים מאפשרת לראות באופן ברור את הרשתית ולזהות סימנים אופייניים כמו דימומים, כלי דם מורחבים, או נפיחות ברשתית.
במקרים רבים, נדרשות בדיקות הדמיה מתקדמות. הראשונה היא בדיקת OCT (טומוגרפיה אופטית ממוחשבת), המספקת תמונה תלת-ממדית מפורטת של שכבות הרשתית ומאפשרת לאתר ולמדוד נפיחות או שינויים אחרים. מכשיר זה קיים במרפאתי וכך אני יכול להגיע להבחנה מיידית ומהירה, ולהנחות על הטיפול המתאים. לעיתים נדרשת גם בדיקת פלואורסצאין אנגיוגרפיה, שבה מוזרק חומר ניגוד לווריד ביד, המאפשר לראות את זרימת הדם ברשתית ולאתר אזורים חסומים או דולפים.
בנוסף, מכיוון שחסימה ורידית ברשתית קשורה למחלות רקע כמו יתר לחץ דם וסוכרת, חשוב לבצע הערכה רפואית כללית הכוללת בדיקות דם ומדידת לחץ דם. לחלק מהמטופלים שלי אני מבקש גם הערכה של קרישתיות יתר ע"י רופא מטפל או המטולוג.
טיפול בחסימה ורידית ברשתית
כרופא עיניים המטפל במצב זה שנים רבות, חשוב לי להדגיש שאין כיום דרך לפתוח חסימה שכבר נוצרה בוריד הרשתית. עם זאת, קיימים מספר טיפולים יעילים המיועדים למנוע סיבוכים ולשמר את הראייה.
הטיפול המקובל כיום מתמקד בהזרקות תוך-עיניות של תרופות המעכבות את גורם הגדילה של כלי דם (anti-VEGF). תרופות אלו עוזרות להפחית את הבצקת ברשתית ומונעות התפתחות של כלי דם חדשים לא תקינים. במקרים מסוימים משתמשים גם בהזרקות של סטרואידים לעין.
במצבים מתקדמים יותר, על פי המכון הלאומי לבריאות העין בארה"ב (NEI), ייתכן צורך בטיפול לייזר לרשתית למניעת סיבוכים, ובמקרים נדירים אף נדרש ניתוח. טיפולים אלו אני מבצע בהתאם למצב העין והתגובה לטיפול. במקביל לטיפול בעין, חיוני לטפל בגורמי הסיכון כמו יתר לחץ דם וסוכרת, בשיתוף עם רופא המשפחה, כדי למנוע הישנות של המצב.
שאלות נפוצות בנוגע לחסימה ורידית ברשתית
האם חסימה ורידית ברשתית יכולה להיעלם מעצמה?
במקרים קלים הראייה יכולה להשתפר מעט עם הזמן, אך ללא טיפול קיים סיכון משמעותי לסיבוכים ולנזק בלתי הפיך לראייה. לכן תמיד מומלץ לפנות לבדיקה וטיפול מקצועי.
האם קיים סיכון שהחסימה תופיע גם בעין השנייה?
אנשים שחוו חסימה ורידית בעין אחת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המצב גם בעין השנייה. לכן אני ממליץ למטופליי על מעקב קבוע ואיזון קפדני של גורמי הסיכון כמו לחץ דם וסוכרת.
כמה זמן נמשך הטיפול בחסימה ורידית?
משך הטיפול משתנה בין מטופלים. חלק מהמטופלים יזדקקו להזרקות חודשיות למשך תקופה ארוכה, בעוד אחרים יגיבו היטב למספר טיפולים מצומצם יותר. ישנם מטופלים שאני משלב כבר בשלבים הראשונים טיפול בלייזר למניעה של דימומים עיניים. המעקב הרפואי חיוני להתאמת תכנית ספציפית ומותאמת לכל מטופל.
ד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים מומחה רשתית. מטפל בחסימה ורידית ברשתית העין, למבוטחי מכבי או באופן פרטי.
מה אסור לעשות אחרי ניתוח קטרקט
מדי שנה מבוצעים בישראל מעל 50,000 ניתוחי קטרקט ומדובר בהליך
נקודות שחורות בראייה
מהן נקודות שחורות בראייה? נקודות שחורות בעיניים, המכונות "זבובונים", "קורי
