דימום בזגוגית העין
דימום זגוגית העין (Vitreous hemorrhage) הוא מצב בו דם חודר לחלל הזגוגית- הג'ל השקוף הממלא את חלל העין. הזגוגית, המורכבת ברובה ממים (98-99%) ומעט קולגן, חלבונים וחומצה היאלורונית, ממלאת כ-80% מנפח העין ותפקידה לשמור על שקיפות ומבנה העין. כאשר דם חודר לזגוגית, תיתכן ירידה משמעותית בראייה, מטשטוש ועד אובדן ראייה.
סיבות לדימום בזגוגית העין
במסגרת עבודתי הקלינית, אני נתקל במגוון סיבות לדימום בזגוגית העין. על פי מחקר נרחב שנערך בטייוואן, רטינופתיה סוכרתית מתקדמת אחראית לכמחצית ממקרי דימום זגוגית העין. בקרב מטופלים מתחת לגיל 40, חבלה לעין היא הסיבה המובילה לדימום.
סיבות משמעותיות נוספות כוללות קרעים או היפרדות רשתית (11.4% מהמקרים), חסימות בכלי הדם של הרשתית (3% מהמקרים), ומחלת המקולה הקשורה לגיל זקנה (2.4% מהמקרים). במקרים מסוימים הדימום יכול להיגרם גם מדלקות בכלי הדם של העין, אנמיה חרמשית, או לעיתים נדירות - גידולים תוך עיניים.
מטופלים שואלים אותי לעתים בנוגע לשימוש בתרופות מדללות דם. ובכן, מחקר קליני גדול שנערך בארה"ב הראה כי נטילת אספירין אינה מגבירה את הסיכון לדימום בזגוגית העין ואין צורך להפסיקה, אלא אם הרופא המטפל הורה אחרת.
תסמינים של דימום בזגוגית העין
במרפאתי, המטופלים מתארים בדרך כלל תסמינים המופיעים באופן פתאומי וללא כאב. ההסתמנות השכיחה ביותר היא הופעה של "זבובונים" או גופים שחורים בשדה הראייה. חלק מהמטופלים מדווחים על ראיית גוון אדמדם, טשטוש ראייה או תחושת "וילון" בשדה הראייה.
לעיתים קרובות הראייה גרועה יותר בשעות הבוקר, כאשר הדם שוקע לחלק האחורי של העין במהלך השינה ומכסה את אזור המקולה - החלק האחראי על הראייה המרכזית. במהלך היום, תנועות העין גורמות לפיזור הדם ולשיפור זמני בראייה. חומרת הפגיעה בראייה תלויה בכמות הדם ומיקומו - החל מטשטוש קל ועד אובדן ראייה משמעותי.
תסמין נוסף שמחייב תשומת לב מיוחדת הוא הופעת הבזקי אור בעיקר בסביבה חשוכה או עצימת העין. הבזקים אלו עלולים להצביע על קרע ברשתית ומחייבים בדיקה דחופה.
מתי יש לגשת לרופא
אני ממליץ לפנות לבדיקת רופא עיניים באופן מיידי כאשר מופיעים הבזקי אור או תופעה פתאומית של "זבובונים" בשדה הראייה. חשיבות הפנייה המיידית נובעת מהצורך לשלול סיבוכים אפשריים, במיוחד קרעים ברשתית, שעלולים להתפתח להיפרדות רשתית אם לא מטופלים בזמן.
חשוב במיוחד לפנות לבדיקה דחופה כאשר מופיע מסך או וילון כהה בשדה הראייה, במקרים של עלייה פתאומית במספר או בגודל של הגופים הצפים, או כשמתרחש טשטוש פתאומי בראייה. כל שינוי משמעותי בשדה הראייה מחייב בדיקה.
כדאי להגיע לבדיקה בליווי מלווה, מכיוון שהבדיקה המקיפה כוללת הרחבת אישונים אשר עלולה להקשות על הנהיגה בשעות שלאחר מכן. גם אם התסמינים נראים קלים, מומלץ שלא להמתין - טיפול מוקדם בסיבוכים, במידה וקיימים, יכול למנוע נזק בלתי הפיך לראייה.
אבחון דימום בזגוגית העין
האבחון מתבצע באמצעות בדיקת עיניים מקיפה הכוללת הרחבת אישונים. במרפאתי, הבדיקה מתחילה בתשאול מעמיק אודות נסיבות הופעת התסמינים והיסטוריה רפואית, במיוחד מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם או מחלות דם. בשלב הבא הטכנאית תבדוק את חדות הראיה ותצלם את העין על מנת שאקבל את כל המידע הנדרש על העין שלך בתחילת הבדיקה שלי.
בבדיקה שלי אני משתמש במנורת סדק דרכה ניתן לראות תאי דם אדומים בזגוגית הקדמית. חשוב לבדוק את לחץ העין ואת מצב הלשכה הקידמית של העין. בדיקת קרקעית העין תגלה לי את מקור הדימום. האם מקורו מכלי דם הצומחים לחלל הזוגית, או כלי דם רשתיים שדיממו. מיקום כלי הדם ומיקום הדימום בזגוגית. יתכן שהדימום הזגוגיתי מפוזר בחלל העין או נמצא מתחת לזגוגית. את כל המידע הזה אקבל במהלך הבדיקה היסודית של העין.
במקרים בהם הדימום צפוף ואינו מאפשר ראייה טובה של הרשתית, אני נעזר בבדיקת אולטרסאונד (B-scan). בדיקה זו חיונית לשלילת קרעים או היפרדות של הרשתית. בהתאם לממצאים, ייתכן צורך בבדיקות נוספות כמו צילום פלורסצאין של קרקעית העין או צילום אופטוס של שטח הרשתית.
טיפול בדימום זגוגית העין
הגישה הטיפולית משתנה בהתאם לסיבת הדימום וחומרתו. במרבית המקרים של דימום קל עד בינוני, ובהיעדר קרע ברשתית, ניתן להמתין מספר שבועות תוך מעקב צמוד. הדם בזגוגית נספג באופן טבעי בקצב של כאחוז ליום.
במקרים בהם הדימום נובע מרטינופתיה סוכרתית או מצבים אחרים הכרוכים בצמיחת כלי דם חדשים, מבוצע טיפול בלייזר (פוטוקואגולציה) ברשתית. לעיתים, כשלא ניתן לבצע לייזר בשל דימום צפוף, נשקול הזרקה תוך עינית של תרופות נוגדות צמיחת כלי דם (anti-VEGF). לפני כל טיפול אני מסביר באופן מפורט למטופל על היתרונות, החסרונות והחשיבות של כל טיפול.
כמומחה לניתוחי רשתית, אני ממליץ על ניתוח ויטרקטומיה (הוצאת הזגוגית) במקרים הבאים: דימום שאינו נספג תוך 3-4 חודשים, נוכחות קרע או היפרדות רשתית, דימום בשתי העיניים, או כאשר מדובר בעין יחידה. הניתוח מבוצע בחדר ניתוח בהרדמה מקומית או כללית, כשמטרתו להחזיר את שקיפות העין ולטפל בגורם הדימום.
שאלות נפוצות בנוגע לדימום בזגוגית העין
האם דימום בזגוגית העין הוא מצב מסוכן?
במרבית המקרים דימום בזגוגית אינו מסוכן כשלעצמו. עם זאת, על פי האגודה האמריקאית לרופאי רשתית, בכ-115% מהמקרים מקורו בקרע ברשתית ואז חשוב לטפל כיוון שקרע לא מטופל עלול להוביל להיפרדות רשתית. לכן חשוב לעבור בדיקת עיניים מיד עם הופעת התסמינים.
כמה זמן לוקח לדימום להיספג?
תהליך הספיגה הטבעי של הדם אורך בין מספר שבועות למספר חודשים. התסמינים, כמו הבזקי האור והגופים הצפים, נוטים להשתפר בהדרגה במהלך תקופה זו. המוח לומד עם הזמן להתעלם מהגופים הצפים, למרות שהם עדיין נוכחים בעין.
האם צריך להימנע מפעילויות מסוימות?
בשבועות הראשונים לאחר הופעת הדימום, אני ממליץ למטופליי להישאר עם ראש מורם במהלך היום כך הדימום שוקע בעזרת כוח הכבידה. המלצה חשובה נוספת היא לישון במהלך הלילה על 2-3 כריות ובכך למנוע מהדימום להגיע למרכז הראיה ולגרום להפרעה חמורה בראיה. חשוב להתייעץ עם רופא העיניים המטפל לגבי ההמלצות הספציפיות המתאימות למקרה שלך.
ד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים מומחה רשתית, מטפל בזיהום בזגוגית העין למבוטחי מכבי או באופן פרטי.
הזרקות תוך עיניות: מתי הן נדרשות ומה התהליך?
אנשים רבים חשים קושי עם המחשבה של הזרקת תרופה לתוך
נקודות שחורות בראייה
מהן נקודות שחורות בראייה? נקודות שחורות בעיניים, המכונות "זבובונים", "קורי
