בצקות בעיניים

בצקות בעיניים מתייחסות לרוב להצטברות נוזלים המתפתחות בחלקים הפנימיים של העין, כמו הקרנית או הרשתית. מאחר שבצקת בעיניים יכולה להיות סימן למגוון רחב של מצבים  רפואיים חריגים, נדרש  אבחון מדויק על ידי רופא עיניים מומחה.

הנוזלים המרכיבים את העין

העיניים מכילות שני סוגי נוזלים: כלי דם ברשתית ונוזל מימי הנמצא בין הקרנית לבין המבנים שבתוך העין. כלי הדם ברשתית הם דקיקים ושבירים, והם מספקים חמצן וחומרי הזנה לעצבים הנמצאים בחלק האחורי של העין. עצבים אלה מעבירים את המידע הויזואלי מהעיניים למוח. הנוזל המימי השקוף, ממלא את החלל הקדמי בין הקרנית בקדמת העין לבין המבנים במרכז העין. תפקידו לספק חמצן לקרנית ולסלק פסולת מהעין .
עודף נוזלים מכל סוג עלול להוביל לבעיות עיניים חמורות המסכנות את הראייה, ומחייב אבחון מהיר.

אילו מצבים נגרמים כתוצאה מעודף נוזלים?

עודף נוזלים יכול לגרום לחריגות רפואיות, כמו ניוון מקולרי, בצקת מקולרית, בצקת מקולרית סוכרתית, רטינופתיה סרוזית מרכזית וגלאוקומה:

ניוון מקולרי  - נגרם כתוצאה מצמיחה לא תקינה של כלי דם אל הרשתית. כלי דם לא תקינים אלה עלולים לגרום לדליפת דם ונוזלים לתוך המקולה, ולהוביל לבצקת מקולרית, או להצטברות נוזלים במקולה. פגיעה במקולה, עלולה להשפיע על הראייה המרכזית באופן שתפגע בראיית הפרטים הקטנים.

בצקת מקולרית - נוצרת כתוצאה מכמות גדולה של נוזלים במקולה. הנוזלים מצטברים במקולה מכלי דם פגומים ברשתית. כשיש עודף נוזלים במקולה, הראייה נפגעת. תסמין נפוץ של בצקת מקולרית הוא ראייה מטושטשת או גלית במרכז שדה הראייה.

רטינופתיה סרוזית מרכזית - מתרחש כשנוזלים מצטברים מאחורי הרשתית, דבר שעלול להזיק לראייה. הצטברות הנוזלים נובעת מדליפה משכבת ​​רקמה שמתחת לרשתית. רטינופתיה סרוזית מרכזית גורמת לעיתים קרובות לראייה מעוותת או מטושטשת, ולקווים ישרים שנראים עקומים או כפופים.
כאשר נוזלים מצטברים מאחורי הרשתית, הסיכון להיפרדות רשתית ואובדן ראייה עולה.

בצקת מקולרית סוכרתית - נגרמת על ידי רטינופתיה סוכרתית, שהיא סיבוך של סוכרת. ישנם שני סוגים של בצקת מקולרית סוכרתית:

• רטינופתיה לא פרוליפרטיבית - מצב שבו כלי הדם ברשתית מתנפחים ודולפים.
• רטינופתיה פרוליפרטיבית - מצב שבו נוצרים כלי דם חדשים וחריגים וגדלים על הרשתית.
  בצקת מקולרית סוכרתית גורמת לעיתים קרובות לטשטוש ראייה או לראייה כפולה ולכתמים שחורים בשדה הראייה המרכזי. רטינופתיה סוכרתית עלולה להוביל לאובדן ראייה. בקרה על רמות הסוכר בדם, היא דרך אחת להפחית את הסיכון לפתח מחלת עיניים או להחמיר אותה.

גלאוקומה (בַּרקִית)  - נגרמת כתוצאה מסתימה במערכת הניקוז של העין, ויוצרת הצטברות של החומר המימי בתוך העין. כאשר נוזלים מצטברים, הם גורמים לעלייה בלחץ בתוך העין. לחץ מתמשך עלול ללחוץ על עצב הראיה ולגרום לנזק חמור לעין, ואף לאובדן ראיה.

סיבות אחרות לעודף נוזלים פנימיים בעיניים

קרע ברשתית  -מתרחש כאשר ג'ל הזגוגית, הממלא את החלל בחלק האחורי של העין, מושך את הרשתית, וגורם לקרע ברשתית העין. במצב זה, נוזל יכול לעבור דרך הקרע, לגרום לקרעים נוספים ואולי אף להיפרדות הרשתית, מצב המחייב כאמור, טיפול מידי.

כימוזיס - מצב שבו רקמות העפעפיים מתנפחות ומכסות את פני השטח של העין (לחמית).
במקרים חמורים של כימוזה, הנפיחות עלולה להקשות על סגירת העין. כימוזיס נגרם, לעיתים קרובות, מאלרגיות או מדלקת עיניים.

בצקת בקרנית - הצטברות נוזלים בקרנית. בצקת בקרנית יכולה  להיגרם כתוצאה מפציעה או מזיהום, עקב דלקת לאחר ניתוח עיניים או בשל מחלות תורשתיות. בצקת בקרנית יכולה לגרום לכאב או לאי נוחות בעיניים, תחושה כאילו משהו נמצא בעין; ראייה מטושטשת; רגישות לאור.

כיצד מטפלים בעודף נוזלים בתוך העין?

באופן כללי, הטיפולים בבצקת תלויים במיקום הבצקת ובסיבה להיווצרותה, ולכן לרוב נטפל בסיבה הבסיסית להצטברות.

תרופות סטרואידים - עשויות לעזור במקרים של נפיחות כדי להוריד את הלחץ בעין. ניתן להזריק זריקת סטרואידים ישירות לתוך העין, או לחלופין לטפטף טיפות עיניים סטרואידים או ליטול תרופות דרך הפה.

גלאוקומה - טיפול באמצעות טיפות עיניים רפואיות, להפחתת הלחץ התוך עיני. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי לשפר את ניקוז הנוזלים.

בצקת מקולרית כתוצאה מניוון מקולרי או רטינופתיה סוכרתית - במצבים אלה, רופא העיניים עשוי להתחיל בזריקה של תרופות נוגדות VEGF (זריקה המכילה נוגדן להורמון האחראי לצמיחת כלי דם חדשים שאינם תקינים). הזריקה ניתנת ישירות לתוך העין, ופועלת לצמצום כלי דם דולפים ולצמצום צמיחת כלי דם לא תקינים. הזריקה עשויה לסייע בשיקום הראייה ובהגנה על המקולה מפני נזק.
אופציה נוספת לטיפול בבצקת מקולרית ובניוון מקולרי, היא שימוש בלייזר שנועד לכווץ או להרוס כלי דם דולפים. טיפול הלייזר מתבצע תחת הרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים. ההליך אינו כרוך בכאב.

בצקת בקרנית - לעיתים חולפת מעצמה, ללא טיפול. במידת הצורך הרופא ימליץ על שימוש בטיפות עיניים ייעודיות, נטילת כדורים או זריקות. במצבים של דלקות חמורות בקרנית, הרופא ימליץ על ניתוח להחלפת קרנית.

כימוזה - הטיפול הוא לרוב באמצעות תרופות אנטי דלקתיות וקומפרסים קרים.

היפרדות רשתית - לרוב יש צורך בניתוח הנקרא ויטרקטומיה, שנועד לנקז נוזלים מהעין ולשפר את הראייה.

חשוב לא להקל ראש, ולהגיע לבדיקות עיניים תקופתיות. בדיקות עיניים תכופות יכולות לעזור לכם לשמור על בריאות העיניים והראייה, ולעזור לרופא לזהות סימנים מוקדמים של מחלת עיניים ולטפל בהקדם.